קשפיצקי ואח' נ' מדקס סקרין בע"מ

פסק דין

א. עיקר העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים .

התובע 1 (להלן: "התובע"), איש עסקים, בעל השליטה ומנהל התובעת 2 (להלן: "התובעת"), חברה המספקת שירותי ניהול, התקשר עם הנתבעת, חברה העוסקת בפיתוח ושיווק טכנולוגיות בתחום המחשבים והרפואה, בהסכם לפיו ישמש כמנכ"ל הנתבעת החל מיום 9.9.03 (להלן: "ההסכם").

לטענת התובעים, ההסכם נכרת לאחר שה"ה צור דת, משה גולן ואלכס קנבסקי מהנתבעת (להלן: "נציגי הנתבעת") התרשמו מיכולותיו המקצועיות ומניסיונו. הנתבעת טוענת כי התרשמות נציגיה הייתה כתוצאה ממצג שווא שיצר התובע.

לטענת התובעים, הסכים התובע לתמורה הנמוכה משמעותית מהתמורה המקובלת בתחום זה, בשל מצבה הכספי של הנתבעת, תוך שנציגי הנתבעת הבטיחו לו, עובר לחתימת ההסכם, כי התובעת תיהנה מכל הכנסה שתניב פעילות הנתבעת בשנים שלאחר מכן. מנגד טוענת הנתבעת, כי התמורה שסוכמה עם התובע איננה נמוכה באופן משמעותי מהמקובל בתחום זה כשכר בתקופת ניסיון. בנוסף טוענת הנתבעת כי כל התחייבויות וזכויות הצדדים מצאו ביטוי בהסכם ואין בלתם.

התובע טוען כי התחייב לתת שירותי ניהול בהיקף של 30% משרה. הנתבעת טוענת כי היה עליו לעשות ככל הניתן במסגרת תפקידו, ומשרתו לא היתה מוגבלת.

התובעים טוענים כי התובע פעל באופן נמרץ לקדם את ענייני הנתבעת, תוך שהביא לשיפור דרמטי במצבה הארגוני והכלכלי. התובע הביא לשינוי המודל העסקי של הנתבעת ממודל המבוסס על מכירת מערכת מדקס טסט ללקוחותיה למודל המבוסס על מכירת הבדיקות אותן מפיקה המערכת, בנוסף למכירת המערכת עצמה. הנתבעת טוענת כי פעילותו של התובע לא קידמה את ענייניה. המודל העסקי הנטען על ידי התובע היה קיים אצל הנתבעת, לטענתה, עובר להתקשרות עם התובע. התובע ניסה לפתח מודל עסקי אחר מהנטען על ידו, שכשל והיסב לנתבעת נזקים.

התובע טוען כי מגיעה לו תמורה בגין השקעות שבוצעו: 300,000$ - על ידי חברת דנאור, 190,556$ - על ידי ה"ה חיים סטרז', אפרים שפיצר ומשה פלג, וכן השקעה נוספת בסך 90,820$ על ידי מר ציון כהן שלא נעשתה בסופו של דבר כתוצאה מכך שההתקשרות שבין התובעים לנתבעת הופסקה.

הנתבעת טוענת כי על מנת שהתובע יהיה זכאי לתמורה בגין השקעה שבוצעה בחברה, עליה להיות פרי מאמציו של התובע. לטענתה, חברת דנאור הינה חברה בשליטת מר משה גולן, מבעלי המניות בנתבעת, והשקעתה בנתבעת אינה תוצאה של פעילותו של התובע. כמו כן, לטענתה, ההשקעה של חברת דנאור סוכמה עוד קודם להתקשרות בין הצדדים לתובענה. גם לגבי ההשקעה שבוצעה על ידי קבוצת המשקיעים בראשות מר חיים סטרז', טוענת הנתבעת, כי השקעתם לא היתה תוצאה של פעילותו של התובע.

הנתבעת מכחישה מחוסר ידיעה את טענת התובעים, בדבר ההשקעה שהיתה צפויה על ידי מר ציון כהן.

כמו כן מכחישה הנתבעת את טענת התובעים לפיה סך כל ההשקעות, נכון למועד הגשת התביעה, עולה כדי 581,376$.

התובעים טוענים כי תודות לפעילותו של התובע, זכתה הנתבעת לקבל הצעה עסקית להנפקתה בבורסה בניו-יורק ולהשקעה נוספת של 1,500,000$, דבר שהיה עשוי להעלות את שוויה של הנתבעת לעשרות מיליוני דולרים, אם הנתבעת לא הייתה מפסיקה חד צדדית את ההסכם. הנתבעת טוענת כי התובע מעולם לא הציג בפני חברי הדירקטוריון של הנתבעת ובפני בעלי מניותיה מסמך המעיד על האפשרות להנפקה ולהשקעה נוספת של 1,500,000$, ולא הציג רעיון כלשהו בעניין זה מלבד שיחה אחת עם אחד מבעלי המניות של הנתבעת ואמירה סתמית בישיבת הדירקטוריון האחרונה שאליה הוזמן התובע. כמו כן טוענת הנתבעת כי הנפקת מניות הנתבעת בבורסה בניו-יורק לא הייתה ריאלית באותו שלב שכן טרם עלה בידי התובעים לגייס השקעות בסכומי כסף מינימאליים.

התובעים טוענים כי התובע שימש בתפקידו עד סוף חודש מרץ 2004 קרי: משך כשבעה חודשים מתחילת מתן השירותים. לטענתם, עד להפסקת ההתקשרות בין הצדדים, שנעשתה על ידי הנתבעת באופן פתאומי וחד צדדי, למרות שבשיחות שהיו לתובע עם נציגי הנתבעת הביעו האחרונים את שביעות רצונם מפעילות התובע. לפיכך טוענים התובעים כי התובע סיים את תקופת הניסיון והחלה התקופה הבאה בהתקשרות שבין הצדדים על פי ההסכם, המזכה אותו בזכויות נוספות. הנתבעת טוענת כי סמוך לסיום תקופת הניסיון, בראשית מרץ 2004, הודיעה לתובע בכתב, כי תקופת הניסיון תמה וכי על הדירקטוריון להחליט לגבי המשך התקשרות בין הצדדים. לטענת הנתבעת קיבל התובע את ההודעה והסכים לתוכנה. כבר במועד קבלת ההודעה ידע התובע כי קיימת מורת רוח רבה מתפקודו וכי טובים הסיכויים שההתקשרות בין הצדדים לא תוארך. מכל מקום, לטענתה, הודעתה בדבר הפסקת ההתקשרות לא הייתה מפתיעה. לטענת הנתבעת היא ביקשה להעניק לתובע הזדמנות נוספת, אחרונה, לשיפור תפקודו ולהוכיח, במסגרת נסיעת עסקים, כי יוכל לנהל את הנתבעת, לגייס משקיעים ולסכם על עסקאות למכירת מוצריה. התובע לא עמד בהזדמנות שניתנה לו ולפיכך, לא נותרה בידה ברירה אלא להודיע לתובע על אי הארכת ההתקשרות בין הצדדים מעבר לתקופת הניסיון.

התובעים טוענים כי כתוצאה מפעילותם החלה זרימת השקעות לנתבעת והיא החלה ליצור לעצמה שם ומוניטין בארץ ובחו"ל. הנתבעת טוענת כי בכל תקופת התקשרות ואף בסמוך לסיומה, לא החלה זרימת השקעות לנתבעת, וכל ההשקעות שהיו באותה התקופה לא היו תוצאה של פעילות התובע, אלא של בעלי מניות וחברי הדירקטוריון של הנתבעת.

לטענת התובעים, כחלק מהפסקת ההתקשרות בין הצדדים, נותק התובע מכל קשר עם הגורמים מולם פעל במסגרת תפקידו בנתבעת. אופן הפסקת ההתקשרות גרם לתובע נזק תדמיתי כבד, הן בארץ והן בחו"ל. הנתבעת מכחישה כי נגרם לתובע נזק כלשהו כתוצאה מניתוקו כאמור. לטענתה, ככל שנפגעו קשריו של התובע, יש בכך כדי להוכיח כי יותר משהתובע עשה בתקופת ההתקשרות עבור הנתבעת, עשה לביתו ולביסוס קשריו האישיים במסגרת עסקיו הפרטיים.

הנתבעת טוענת כי שולמה לתובעים כל התמורה המגיעה להם על-פי ההסכם.

ב. דיון.

לצד המחלוקות העיקריות שבין הצדדים, העלו הצדדים שלל טענות שוליות שאין בהם כדי לקדם את שאלת הסעדים המתבקשים במסגרת התובענה, בין היתר מחלוקת בדבר כישוריו ניסיונו ויכולותיו של התובע, מחלוקות בדבר סיבת מינויו לתפקיד מנכ"ל הנתבעת, הצלחתו או כישלונו של התובע בתפקיד מנכ"ל הנתבעת, סיבת הפסקת ההתקשרות בין הצדדים וכו'.

אין חולק כי בפועל התובע התמנה לתפקיד מנכ"ל הנתבעת, ואין גם חולק כי על-פי ההסכם היתה הנתבעת רשאית להפסיק את ההתקשרות איתו גם אם נחל הצלחה מלאה בתפקידו.

למעלה מהצורך אציין כי התרשמתי שהנתבעת בחרה בתובע לתפקיד למרות היעדר ניסיונו וזאת הן כתוצאה מהתרשמות נציגיה ממנו והן בעקבות התאמת דרישותיו הכספיות למצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת באותה עת. ככל שהתקדמה שמיעת העדים, במיוחד אלה של הנתבעת, עלתה והתחזקה התחושה כי חלק נכבד מטענות אלה נטען בעלמא ונועד אך כדי להשחיר את פני התובע.